כיצד להימנע משאננות
מאמן כדורגל פנה אליי וביקש ממני לעשות קצת עבודה מנטלית עם הקבוצה שלו, מאחר ולטענתו הם מתחילים משחקים טוב אבל אחר כך מאבדים את היתרון. לפעמים הם מוליכים 2-3 שערים ואז מתחילים לאבד את דרכם. המאמן לא הצליח להבין מה קורה.
בואו נהיה כנים, האתגר שלו אינו ייחודי.
הבוקר קבלתי מייל מחבר שמנהל עסק מצליח מאוד. הדוא"ל שלו נשמע כך ...
"שאלה מהירה: איזה ספר היתה ממליץ לי לקרוא כדי להתמודד עם פסיכולוגיה של קבוצה שנמצאת ברצף נצחונות (התמודדות עם שאננות ודחף לשיפור ביצועים, למרות שלכאורה לא קיים צורך)?"
הדוא"ל של חברי מאוד חושפני.
הוא מבין שלעתים קל יותר ליצור מוטיבציה כאשר יש בצוות משבר, כשהם עומדים בפני תנאים קשים, או כשהם רודפים אחרי מטרה מיידית. מצבים אלה נוטים לעורר את האנרגיה הרגשית שלנו. עם זאת, איך אתה מניע את צוות להיות במיטבו אם אין לו צורך ברור או נואש?
המוטיבציה ידועה לפסיכולוגים רבים כ- "ה-למה של ההתנהגות". הסיבה חשובה מכל. אם יש משבר, הסיבה לדחוף את עצמנו היא יותר ברורה. זה נכון גם אם אנחנו רודפים אחרי מטרה או יעד מיידי. אבל מה הסיבה לדחוף את עצמנו כאשר דברים הם "בסדר", "די בסדר", או כאשר אנחנו "נמצאים במצב די טוב"?
נפגשתי עם קבוצת הכדורגל ושאלתי את השחקנים בצורה פשוטה וישירה, מה לדעתם התפקיד שלהם כצוות במגרש.
בתחילה, הם אמרו שהתפקיד שלהם כקבוצה זה לנצח את המשחק. לדעתי כאן נעוצה הבעיה. אם הם חושבים שהתפקיד שלהם זה לנצח, סביר להניח שהם יורידו את הרגל מהגז אם הם מרגישים שהמשימה כבר נעשתה.
אישית, אני לא מאמין שהמשימה של קבוצת כדורגל היא לנצח. הייתי טוען שהמשימה שלהם היא להבקיע כמה שיותר שערים ולספוג כמה שפחות.
אם המשימה של הקבוצה היא להבקיע כמה שיותר שערים ולספוג כמה שפחות, הם עדיין צריכים לעשות את זה גם אם הם מובילים 0-3 אחרי 20 דקות. אם הם יכולים להבקיע את השער הרביעי, זה מה שהם צריכים לעשות. אם הם יכולים למנוע מהיריבה להבקיע, זה מה שהם צריכים לעשות.
לטענתי, זה לא מספיק טוב לנצח את המשחק שהפרש של שער אחד אם אפשר לנצח בהפרש של שניים או שלושה. במקרים מסוימים אם יש שיוויון נקודות בסוף העונה, האליפות יכולה להיקבע גם בהפרש השערים ולא רק על פי כמה משחקים ניצחתם או הפסדתם.
בנוסף טענתי כי התפקיד של הקבוצה נשאר אותו הדבר ללא קשר לתוצאת המשחק או לדקה שבה נמצאים. כאשר השחקנים התחילו להבין את זה, הם הבינו את הסיבה שבגללה חייבים להמשיך ולדחוף קדימה ולהישאר ממוקדים לאורך כל המשחק, ללא קשר לתוצאה.
רוב האנשים לא מחליטים בצורה מודעת להיות שאננים. בצורה לא מודעת הם מתחילים להשתחרר ממצב "האי נוחות" שלהם וגולשים חזרה למצב "הנוחות" ובכך מרפים מהלחץ ומקלים ראש.
על ידי התמקדות בהבקעת מספר הרב ביותר של שערים ומניעת מצב של ספיגה ככל שניתן, הם נשארו ממוקדים בתוך התהליכים המרכזיים שלהם לאורך כל המשחק. כתוצאה מכך, הם התחילו לשמור וגם להגדיל את יתרונם במשחק, ולא לאבד אותו. אין ספק שאתם גם תראו כיצד עיקרון זה מתרגם ליעדי מכירות ויעדי תוצאה אחרים.
אז, מה זה אומר על החבר שלי והעסק שלו?
ראשית, הקבוצה שלו צריכה סיבה להצטיין, ולא רק כדי "לקבל ציון עובר" או "להיות בסדר". הם צריכים סיבה כדי לחדד את המיקוד שלהם ולהשקיע את האנרגיה שלהם.
אם מטרתם היא להשיג יעד, המוטיבציה שלהם עלולה להחלש אם הם מאמינים שהם כבר עשו את זה. עם זאת, אם המטרה שלהם היא להיות טובים יותר היום מאשר אתמול ... ומחר טובים יותר ממה שהם היום ... המוטיבציה שלהם צפויה להישאר חזקה ומתמשכת.
בהצלחה!
